דיכאון חורף

המונחים "דיכאון חורף" ו"הפרעה נפשית שמושפעת מעונתיות", מתארים סוג של דיכאון שמתחולל בחודשי החורף. נשים מועדות, יותר מגברים, ללקות בבעיה. התסמינים הבולטים של דיכאון חורף הם:

  • מצב רוח ירוד המתחיל בסתיו או בתחילת החורף.
  • מחסור באנרגיה.
  • רגזנות.
  • אכילת יתר ועליה במשקל (תשוקה למזון עתיר פחמימות).
  • חוסר עניין בקשרים חברתיים.
  • שינה מוגברת ונמנמנות בשעות היום.

הדעות, בקרב המומחים, חלוקות לגבי הגדרת דיכאון חורף כמחלה בפני עצמה, למרות שקיימת קבוצה, לא קטנה של חולים הסובלת ממנה על בסיס קבוע. אנשים אלה לוקים במחלה בתחילת הסתיו ומחלימים ממנה עם בוא האביב.
תסמיני דיכאון חורף אינם, בדרך כלל, כה חמורים במידה שדורשת טיפול רפואי, אך אותם סובלים שיזדקקו לעזרה רפואית, יטופלו בהצלחה בעזרת תרופות נוגדות דיכאון וטיפולים מילוליים (פסיכותרפיה). טיפולים הכוללים חשיפה לאור בהיר עשויים אף הם לסייע ללוקים בדיכאון חורף.
חלק קטן מן הלוקים בדיכאון חורף מגלה כי מצב רוחו אינו חוזר לתיקנו בעת האביב, אלא הופך לרוממות רוח (מאניה). אפשר שאותם חולים סובלים מהפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה) עונתית, ואז טיפול בעזרת תרופות המייצבות את מצב הרוח עשוי לעזור.

מה גורם לדיכאון חורף?
אצל חלק מן הסובלים מדיכאון חורף, הקשר הגלוי לעין, לכאורה, בין עונת השנה לבין התפרצות בעייתם, הוא למעשה תוצאה של הצטברות מועקות וקשיים שאינה נבדלת בהרבה ממחלה דיכאונית הפורצת בעקבות אירועים מעיקים.
כאשר אין אירוע מעיק ברקע, סיבת הופעת המחלה אינה ברורה, והיא עלולה להיות קשורה להתמעטות האור הטבעי וירידת מעלות החום בחודשי החורף. אין הוכחה מדעית מוצקה להשערה זו ואין שכיחות גבוהה יותר לדיכאון חורף בארצות קרות בהן ימי החורף קצרים ולילות החורף ארוכים.
קיימת השערה כי מלטונין, שהוא חומר כימי המשתחרר במוח, קשור לדיכאון חורף. שחרור המלטונין מושפע על-ידי חשיפה לאור והוא משפיע על מקצבי גוף שונים, ביניהם השעון הביולוגי של ערנות ושינה.

איך מטפלים בדיכאון חורף?
כאשר נזקקים לטיפול בדיכאון חורף, הוא עשוי לכלול: טיפול תרופתי, טיפול מילולי וטיפול באמצעות אור בהיר.
טיפול באמצעות אור בהיר כולל חשיפה למנורה מיוחדת או לתיבת תאורה המספקות מקור אור חזק ביותר. נמצא שטיפול כזה מסייע ללוקים בהפרעה המושפעת מעונתיות (SAD), ולאחר ימי טיפול ספורים הוא מפחית את התסמינים הדיכאוניים.
הסובל מדיכאון חייב להיחשף למקור האור העז למשך מספר שעות בכל יום, וההשפעה המועילה היא תוצאה של החשיפה לאור ואינה נגרמת בעקבות שעות שינה מופחתות. קשה להשתחרר מן התחושה כי השפעת טיפול זה היא בעיקרה, מה שמכונה "אפקט הפלסבו" (תופעה בה טיפול שאין בו שום רכיב פעיל עדיין מסייע, בדרך נעלמה, לחולה), מכיוון שאין כמעט ממצאים המצביעים על השפעת הטיפול על רמות המלטונין. בכל מקרה, גם השפעת אפקט הפלסבו היא מבורכת, בעיקר משום שטיפול זה אינו כרוך בתופעות לוואי כמו הטיפול התרופתי, ואם הוא ניתן במשולב עם טיפולים נוספים יעילותו גוברת.

לפרק הבא: דיכאון דו-קוטבי (מאניה-דפרסיה)